הרפורמה במס - מי באמת משלם פחות?
מאת: דוד אשכנזי
אין ספק, כי בהרפורמה במס, שהונהגה בינואר 2003 לפי המלצות ועדת רבינוביץ', כוללת מספר שינויים משמעותיים, שבמרכזם הטלת מס על רווחי הון בבורסה והורדת המס על העבודה. צעד זה חיובי ביסודו, ואנו תמיד תמכנו בצעדים כאלו – כפי שהדבר נהוג ברוב מדינות העולם. לכאורה זו התקדמות משמעותית – אך האומנם כך הם פני הדברים?
מי באמת מרוויח ומי מפסיד מהרפורמה במס?
אין ספק, כי במיוחד בשנים האחרונות גדל היקף ההון הפרטי בישראל במידה חסרת תקדים, בין השאר עקב מדיניות ההפרטה הנרחבת שננקטה על ידי ממשלות ישראל בשנים האחרונות וכתוצאה מגורמים נוספים כגון הגידול בפעילות הבורסה, הגידול בשכר ובתוספי השכר (בעיקר במשרות הבכירות במגזר הציבורי והפרטי), ופעילותם של משקיעים ישראלים מעבר לים (חלק מתוצאות הגלובליזציה). הגידול בהון הפרטי החריף מאוד את אי השוויון בחברה, ומיסוי נכון של מקורות ההכנסה אכן היה יכול לסייע בידי הממשלה לבצע פעולות שיטיבו עם כלל האוכלוסיה וכן יקטינו במידת מה את אי השוויון.
עם זאת, בהמלצות ועדת רבינוביץ', שהיוו את הבסיס לרפורמה במס, ניתן לראות גם ללא בדיקה מעמיקה לאן נושבת הרוח: ועדת רבינוביץ' המליצה על מיסוי רווחים בתוכניות חיסכון ובהפקדות בגובה של 10-15 אחוז בלבד, לעומת ועדת בן-בסט שקדמה לה והמליצה על מיסוי בגובה של 25 אחוז. ללא ספק זהו שיעור נמוך מן הנדרש כדי להפוך את מיסוי ההון למקור משמעותי לתקציב.
השינוי המשמעותי השני שהנהיגה הרפורמה במס היא ההורדה במס ההכנסה, כך ששיעור המס לא יעלה על 49 אחוז מהשכר. צעד זה נועד למנוע את "בריחת השכבה המקצועית והניהולית של המשק לחו"ל", כפי שאמר יאיר רבינוביץ', יו"ר הוועדה ("הארץ", 13.6.2002).
הנהנים העיקריים מצעדים אלה של הורדת המס על העבודה יהיו בעיקר בעלי השכר הגבוה, מסכום של 15,000 שקל ומעלה ובעיקר בעלי שכר של 25,000 שקל ומעלה, אשר יזכו לתוספת של כ-2,000 שקל נטו לחודש לכשתושלם הרפורמה במס (בשנת 2008). חשוב לזכור שבשנת 2000 כ-85 אחוז מציבור השכירים בישראל השתכר מתחת ל-15,000 שקל ובסיום הרפורמה (בשנת 2008) הם ייהנו מהטבה של מאות שקלים בלבד.
אם כן, ניתן לראות בבירור שלעומת המס הנמוך שהוטל על הרווחים ההורדה של המס על השכר היא בשיעור גבוה. צעד זה, אם כן, לא נועד באמת לסייע לשכבות החלשות כפי שהצהירו ראשי האוצר – ובראשם שר האוצר, סילבן שלום – אלא שבמסווה של רפורמה להטלת מס על ההון – למעשה זוהי רפורמה שעיקרה הורדת שיעורי המס בישראל, דבר שמסייע כמובן בראש ובראשונה לבעלי השכר הגבוה.
כמה זה עולה לנו?
תקציב 2003 כולל סכום של כמיליארד שקל (!) למימון הרפורמה במס. מיליארד שקל אלה נועדו לסגור את הפער שבין הירידה בהכנסות כתוצאה מהורדת המיסוי על עבודה ובין התוספת בהכנסות הצפויה מהמיסוי על ההון.
ומי ישלם את המחיר? כמובן, ציבור השכירים בעלי ההכנסות הנמוכות. יש לזכור שהורדת המס כרוכה בהגדלת הגירעון הממשלתי, אותו גירעון מפניו מזהירים כל ראשי האוצר והמשק. הגירעון הנ"ל כבר הביא את האוצר להציע באחרונה תוכניות שונות שיביאו שוב לקיצוץ חד בתקציבי משרדי הממשלה ולפיטורי עובדים רבים מהשירות הציבורי (בעת כתיבת שורות אלו מדובר על פיטוריהם של כ-30,000 עובדים) ומועלות שוב תוכניות ההפרטה. מכאן יוצא, שרוב הציבור לא ירוויח מהרפורמה כלום. למעשה רוב הציבור יפסיד, שכן לאור שחיקת המימון הממשלתי של השירותים הציבוריים הוא יידרש לשלם עוד ועוד עבור שירותים כדוגמת חינוך ובריאות. אלה המשתכרים בין 3,300 ל-10,000 שקל יזכו לתוספת זעירה לשכרם נטו; מצד שני, אלה מתוכם שמצליחים לחסוך בתוכניות חיסכון ישלמו מעתה מס, כך שבסופו של דבר תישאר בידם תוספת קטנה ביותר, אם בכלל. אלה המשתכרים פחות מסכום של 3,300 שקל לא יקבלו דבר, כמובן, שכן הם מתחת לסף המס; יחד עם זה כבר היום הם נאלצים לשלם יותר כתוצאה מהשחיקה הגוברת של השירותים הציבוריים עליהם הם נשענים. כמו כן, גם אם המצב הכלכלי ישתפר, תמנע הרפורמה שיפור השירותים החברתיים. זאת משום שכפי שהצהיר כבר שר האוצר מספר פעמים, רווחי הצמיחה בשש השנים הבאות לא יספיקו אלא למימון הורדת המס על העבודה.
לכן ברור לכל, כי הנהנים מן הרפורמה המוצעת הם בעלי ההכנסות הגבוהות, ויתר על כן – הממשלה כבר התחייבה לשעבד לטובתם גם את פירות הצמיחה בעתיד. לכן בסיכומו של דבר לא מדובר בצעד אמיתי וכן של הטלת מס על ההון, אלא להפך: הקלה נוספת שמצטרפת לרבות אחרות הניתנות מזה שנים לבעלי ההון והמעסיקים. אכן נחוצה רפורמה אמיתית במס ההכנסה – רפורמה שתביא לביטול כל סוגי ההטבות השונות מהם נהנים המעסיקים מזה שנים והגברת נטל המס על בעלי השכר הגבוה – כל זאת תוך הפניית התקציבים שיווצרו מכך לשיפור משמעותי במצבם של בעלי ההכנסות הנמוכות והגדלה משמעותית של תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.
