בבחירות שנערכו באוקראינה ב-9.2.2010 ניצח בסיבוב השני יו"ר "מפלגת האזורים", המפלגה הגדולה בפרלמנט, ראש האופוזיציה לשעבר וראש ממשלת אוקראינה בשנים 2004-2002 ו- 2007-2006, ויקטור ינוקוביץ'. הוא קיבל  %48.95 מהקולות וגבר על יוליה טימושנקו, שקיבלה 45.47%. מי שהיה נשיא אוקראינה המכהן בזמן הבחירות, ויקטור יושצ'נקו - יקיר ארה"ב והתקשורת המערבית ומנהיג "המהפכה הכתומה" - קיבל רק  5.45% מהקולות.

רוב בוחריו של ויקטור ינוקוביץ', שנתמך על-ידי רוסיה, הם תושבי דרום ומזרח אוקראינה. במקום השני בבחירות זכתה, כאמור, יו"ר  המפלגה השניה בגודלה בשם "מולדת", שהיתה בזמן הבחירות ראש הממשלה המכהנת - יוליה טימושנקו.  ב-2004 הייתה טימושנקו מראשי "המהפכה הכתומה" ביחד עם הנשיא יושצ'נקו. את עיקר תמיכתה היא קיבלה מקרב תושבי מערב ומרכז אוקראינה. במקום השלישי בסיבוב הבחירות הראשון זכה בנקאי מדנייפרופטרובסק וראש המפלגה הניאו ליברלית בשם "אוקראינה העובדת" - סרגי טיגיפקו, שקיבל 13.06% מקולות הבוחרים. ארסני יאצניוק זכה במקום הרביעי כשקיבל  6.96% מהקולות.

מי שהיה נשיא אוקראינה המכהן בזמן הבחירות, ויקטור יושצ'נקו - שארגן בשנת 2004 את "המהפכה הכתומה", כאשר הוציא  רבבות אנשים לרחובות כדי לשנות את תוצאות הבחירות לנשיאות שבהן הוביל ויקטור ינוקוביץ'; ומאוחר יותר הפך את משתפי הפעולה עם הנאצים מ-  OUN-UPA לגיבורים לאומיים של אוקראינה - נחל תבוסה גדולה. הוא זכה במקום החמישי וקיבל בבחירות רק  % 5.45 מהקולות. ככל הידוע לי, זה אחוז הקולות הנמוך ביותר בהיסטוריה שמקבל ראש מדינה מכהן שמשתתף בבחירות.

בבחירות שהתקיימו בסוף 2004 הבטיח יושצ'נקו להפריד בין הון לשלטון, לפעול לעצמאות של מערכת המשפט, להקטין את הפערים בין העשירים והעניים ולספק יותר דמוקרטיה כלכלית ופוליטית. כמו כן הוא הבטיח ליצור 5 מיליון מקומות עבודה חדשים עוד בשנת כהונתו הראשונה. אבל, את ההבטחות הוא לא קיים ובתקופת נשיאותו הואצה ההידרדרות של אוקראינה בכל התחומים, והורעו באופן ניכר תנאי חייהם של רובם הגדול של התושבים. כמו-כן הוא גרם להחרפת היחסים עם רוסיה, ובכך יצר מתיחות רבה באזור וגם לנזקים כלכליים לאוקראינה. בגלל כל הדברים הנ"ל הוא הובס בבחירות בצורה חסרת תקדים. מעניין לציין, שכל  המועמדים לנשיאות ששיבחו את משתפי הפעולה עם הנאצים למיניהם וראו בהם כ"גיבורי אוקראינה", קיבלו ביחד פחות מ- 10% מן הקולות.

מלאכת הרכבת הממשלה החדשה לאחר הבחירות הייתה קשה ביותר, כיוון שלינוקוביץ' לא היו מספיק חברי פרלמנט כדי להרכיב קואליציה.  לשתי המפלגות "הכתומות" היה רוב מצומצם בפרלמנט  של 228 מתוך 450.  מצב זה עלול היה לגרום לבחירות  מוקדמות לפרלמנט (אם הנשיא לא היה מצליח להרכיב קואליציה). ינוקוביץ' הצליח לשכנע את רוב חברי הפרלמנט, כולל חלק מן ה"כתומים", לחוקק חוק שחברי פרלמנט בודדים יכולים לעבור מהאופוזיציה לקואליציה, ולא רק מפלגות. כך הוא שכנע חלק מאנשי המפלגה של טימושנקו לעבור אליו ולאפשר לו להקים ממשלה. כנראה שבעלי ההון במדינה, ובהם חלק מיריביו בבחירות, רצו ביציבות ולכן הם שכנעו את חלק מאנשי האופוזיציה לעבור לקואליציה.

את תפקיד שר החינוך בממשלה החדשה קיבל דמיטרי טאבאצ'ניק, שהורה להוציא את הנושא של "המהפכה הכתומה שהתרחשה ב-2004" מתכנית הלימודים. טאבאצ'ניק מתנגד להגדרת משתפי הפעולה עם הנאצים כגיבורים לאומיים, ואני מקווה שבהתאם לכך יפעל לשינוי מהיר של הנושא בספרי הלימוד החדשים. אחד הצעדים הראשונים של הממשלה החדשה היה הארכת חוזה השכירות של הצי הצבאי הרוסי בים השחור ב- 25 שנה בתמורה להנחות במחירי הגז של רוסיה. כמו כן הכריז הנשיא החדש, שאוקראינה לא תכנס לנאט"ו ותשמור על ניטרליות. זאת בניגוד למדיניותו של הנשיא הקודם, שניהל קמפיינים רבים ויקרים כדי לשכנע את בני עמו שאוקראינה צריכה להיכנס לנאט"ו. מצד שני ינוקוביץ' לא רוצה לצרף את אוקראינה לברית של רוסיה וביילורוסיה ושואף לצרף את אוקראינה לאיחוד האירופי.

בבחירות נתמך ינוקוביץ' על ידי חלק גדול של האוליגרכים, ובהם בעלי מפעלי תעשיה ומכרות. לכן אין זה פלא, שמבחינה כלכלית ממשיכה ממשלתו במדיניות הניאו ליברלית  של הממשלות הקודמות. שלושה סגנים של ראש הממשלה הם בעלי הון בעצמם. אחד מהם אחראי על ענייני כלכלה וזהו סרגי טיגיפקו שקיבל מקום שלישי בבחירות.